כניסה להורים 

כללים של כבוד
קצת עלינו
מגוון החוגים
התפריט השבועי

כללים של כבוד

 
 
כללים בסיסיים שמלווים את המחשבה ואופי הטיפול בילדים בגנון התותים:
 
1.       יש לתת אמון בסיסי בילד כלומד עצמאי וכיוזם.
מה שהילד צריך ללמוד – הוא ילמד בדרכו, וכך יגדל כאדם אשר בטוח ביכולתו לפתור בעיות או לטפל במצבים מורכבים. דוג': לא פעם ילד אחד לוקח לאחר את הצעצוע ואנחנו באינסטינקט רוצים לקום ולגונן על הילד שממנו נלקח הצעצוע, עלינו להשתהות מעט ולראות כיצד הדבר נפתר . מישהו מוותר, לוקח משחק אחר או שהם משחקים יחד. הם מוצאים את הפתרון. אם מבחינים שמישהו עלול להיפגע אז מתערבים – אבל גם להתערבות יש הגיון. אנו אף פעם לא נחטוף חפץ מהיד. אנו יכולים להגיש לילד השני צעצועים אחרים, כדי לתת לו לבחור במה הוא רוצה לשחק ובאותו הזמן אומרים "אני רואה שגם יובל וגם דניאל רוצים אותו צעצוע. יש לי פה עוד צעצועים. אולי אתה רוצה צעצוע צהוב או אולי ירוק? " נתינת אפשרות הבחירה בידי הילד היא למעשה הבסיס לאפשרות לשנות את הסיטואציה.
עבורנו כצוות זו הזדמנות ללמד את הילדים ליצור דיאלוג לגישור במצב של קונפליקט - אנו ניצור פניות רגשית אצל הילדים ונאפשר להם להציע הצעות לגישור עד שהם מסכימים (לעשות תור, לשחק ביחד, למצוא משחק אחר)
.

2.     יש להעניק לילד סביבה בטוחה, מאפשרת ומעשירה מבחינה רגשית.
ולא פחות חשוב, עקבית. הסביבה הידועה והצפויה, מעניקה לילד ביטחון. הוא יודע למה לצפות, הוא יודע היכן נמצאים המשחקים האהובים עליו. בסביבה בטוחה גם אנחנו יכולים להתבונן בילדים ברגיעה, כיוון שאנו יודעים ששום סכנה בטיחותית לא מצפה להם.

3.       לאפשר לילדים זמן למשחק חופשי ללא התערבות. 
ילדים משחקים לבד בדרך ייחודית להם ומקסימה. הם לא צריכים שנלמד אותם איך לשחק. כשילד משחק לבד, הוא בונה לעצמו עולם משלו. ברגע שאנחנו המבוגרים מתערבים, גם אם זה נעשה בצורה הנעימה ביותר, אנחנו "הורסים" את העולם הזה. במשחק לבד, הילד לומד להתרכז, ליצור ולדמיין, ועל כן רצוי לאפשר לו לעשות זאת. חשוב לא "להיכנס" למשחק של הילד עם הערות כמו: "איזה יופי של מגדל", או: "הנה כלב גדול", וגם לא להציע "תשובות נכונות", כמו איפה בדיוק צריך להשחיל את הטבעות. יכול להיות שהילד בדיוק מצא פתרון מאוד מקורי, והסטתו אל מה שלנו נראה "התשובה הנכונה", מונעת ממנו ליצור את עולמו.
עם זאת אצלנו בגנון יש פעילות מונחית, קבוצתית ופרטנית.

 
4.     לאפשר לילד לחקור ולהיות בסביבת ילדים אחרים.
ילדים צופים באחרים ומחקים. זהו תהליך דו-סטרי שמתרחשת בו למידה מאוד משמעותית, ולא צריך למנוע את זה מילדים מתוך חשש שלנו ממריבות או עימותים.
 
5.     יש לאפשר לילד להיות משתתף פעיל בכל פעילות, ולא מקבל הוראות פסיבי.
ההורים הם המורים הראשוניים של ילדיהם, אלא שהם הפכו להיות מאוד עסוקים ומשתדלים כל-כך "ללמד" את ילדיהם, עד שאינם מבינים מה הילדים באמת לומדים מהם. ילדים שמלמדים אותם להרים את "התמונה הנכונה" או לתת תשובה נכונה, בעצם לומדים להשביע רצון. הם אינם מבינים בדרך כלל את השאלות. כל מה שהם לומדים הוא להגיב לרמזים של הוריהם. הורים עשויים לרמוז גם ללא כוונה, בטון דיבורם או בהבעות פניהם - והילדים לומדים להציג, יש לאפשר לילד להיות משתתף פעיל בכל פעילות.
 
6.    להרבות בהתבוננות על הילד/ה.
ולנסות להבין מהם הצרכים הנוכחיים שלו.
 
7.    להציב גבולות ברורים וקבועים.
     כדי שהחופש לא יהיה בחלל ריק, אלא במסגרת בטוחה. 
 
יש להתייחס לילדים בכבוד מיד עם תחילת החיים. אל לנו להרים את הילד/ה מבלי לומר לו מה אנו עומדים לעשות, לדבר אליו ביושר בסיסי, לא לומר "אתה רוצה שארים אותך?" כאשר אין הוא יכול לבחור כלל. לא לבטל את רגשותיו ותחושותיו כאשר קורה לו דבר מה, כאשר ילד נופל לא נגיד "לא קרה כלום" אלא נשקף לו את שקרה וניתן ביטוי לרגשות בהלה, הפתעה וכאב שבדרך כלל מלווים את הנפילה.
 
 
בהצלחה, ענת לב
052-3338378
22/8/2019 כ"א אב ה'תשע"ט
אוגוסט 2019
א ב ג ד ה ו ש
123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
אתר זה הינו חלק מפורטל גני הילדים  אתר הגננת - חיפוש גן ילדים, פעוטון וצהרון בסביבת מגוריך. כל המידע על גני ילדים, להורים ולגננות .      הוסף למועדפים ושתפ/י את חבריך ב-